כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

תסריט הכרזת העצמאות הפלסטינית

(23/07/2009)

תסריט הכרזה פלסטינית על מדינה עצמאית 
(מטה יוזמת ז'נבה)

הצהרתו של מתאם מדיניות החוץ והבטחון של האיחוד האירופי, חבייר סולאנה, בדבר הכרה עתידית של מועה"ב של האו"מ במדינה הפלסטינית, והנחת לוח זמנים למו"מ, הינה מהלך שעשוי להביא את הפלסטינים לקדם יזמות מדינית.

הצהרתו של סולאנה לא מפתיעה, שכן רבים בקהילה הבינלאומית ביטאו אזהרות כלפי ישראל, אם תמשיך במדיניותה, בעיקר בכל הקשור להמשך הבנייה בהתנחלויות. כמו כן, לא סביר שדבריו של סולאנה נאמרו ללא תיאום כלשהו עם הממשל בארה"ב. בכל אופן, ניתן לומר שדברים אלו מבטאים את האווירה שמשרה מדיניות ארה"ב על תהליך השלום במזה"ת.

הפלסטינים רואים בהחלטות האו"מ העוסקות בסכסוך הישראלי-פלסטיני כעוגן על בסיסו הם בונים את עמדותיהם למו"מ עם ישראל. מדינאים ועיתונאים פלסטינים חוזרים שוב ושוב על החלטות האו"מ העוסקות בסכסוך: 181 (החלטת החלוקה), 194 (החלטה העוסקת בגורל הפליטים, על בסיסה בנו הפלסטינים את תביעת השיבה), 242 (עקרון שטחים תמורת שלום), 338 (אשרור של 242 לאחר מלחמת יום הכיפורים), 1397 (פתרון שתי המדינות).
השיח הפלסטיני מבטא חשש כי כל ניסיון להשיג הסכם דרך מו"מ, שלא במסגרת הכפופה להחלטות האו"מ, יפתח את מרחב ההזדמנויות בתהליך השלום למהלכי תמרון בהם מאזן הכוח הוא שיקבע ואף יכפה את התוצאות. תהליך שלום שכזה, לראייתם, הינו בן ערובה למרחב ההסכמה וגבולות האינטרסים שבין ישראל לארה"ב.

טענותיהם החוזרות ונשנות של הפלסטינים כי מילאו את שלב א' של "מפת הדרכים" בניגוד לישראל, שלא מילאה כלל את המתחייב ממנה, מחזקות גם הן את הסברה כי זהו עניין של זמן עד שישכנעו הפלסטינים גורמים באו"מ ובקהילה הבינלאומית כי ישראל היא סרבנית שלום, וכי "הגיע הזמן" להכריז עליהם כמדינה עצמאית.

במידה ולא יחודש מו"מ ישראלי-פלסטיני משמעותי, צפויים הפלסטינים לתלות תקוותיהם בהכרזה עליהם מצד האו"מ כמדינה עצמאית. אם הכרזה כזו לא תופיע, עשוי אש"פ להכריז חד צדדית על עצמאות, לאחר שיגבש תמיכה בין-ערבית לכך. פוליטיקאים פלסטינים רואים במהלך זה אינדיקטור לבחינת מהימנותה ומידת רצינותה של הקהילה הבינלאומית, וארה"ב במיוחד, בכל הקשור ליישוב הסכסוך עם ישראל. כל הצהרה פלסטינית שכזו תכלול את ירושלים המזרחית כבירתם.

מהלכים שמקדמת ישראל לאחרונה בירושלים, כמו הריסת בתים בשכונת שיח ג'ראח, ובנייה של שכונת "שמעון הצדיק" ומלון שפארד על גביהם, ותכנית הריסת הבתים בשכונת אל-בוסתאן בסילוואן והרחבת הגן הלאומי של "עיר דוד" על גביהם, מחזקים את טענת הפלסטינים כי ישראל קובעת עובדות על פני השטח כדי לסכל השגת הסכמה על חלוקת ירושלים המזרחית במסגרת מו"מ עתידי להסכם קבע. זאת, אם מתייחסים למתווה קלינטון ויוזמת ז'נבה, כאל יסוד ההסכמה בסוגיית ירושלים המזרחית: מה שיהודי לישראל ומה שערבי לפלסטין.

הפלסטינים חוששים כי הפעלת לחץ בינלאומי על ישראל בסוגיית הקפאת הבנייה בהתנחלויות, עשוי להוביל לעסקה, בה תינתן ארכה לישראל, כלומר תאריך שעד אליו תתחייב ישראל להקפיא את הבנייה. ברנרד קושנר, שר החוץ הצרפתי, אמר כי הממשל האמריקאי הקצה לישראל חצי שנה כדי להיענות לדרישת הקפאת הבנייה. ארכה כזו מחזקת את הנחת הפלסטינים כי ישראל תנצל ארכה זו להקמת יחידות נוספות רבות בהתנחלויות, ועוד תחת כיסוי אמריקאי.

הדימוי של ישראל בימים אלו הוא של מי שיוזמת את טשטוש זהותו של המיעוט הפלסטיני בתוכה, וכמי שיוזמתה המדינית היחידה היא המשך הבנייה בהתנחלויות. תחת גיבוי מצד מדינות ערב, ומהלך הזדהות בינלאומי, עשויים הפלסטינים ליזום מהלך של הכרזת עצמאות, שימחיש עבור ישראל את העמקת בידודה וגינויה בזירה האזורית והבינלאומית.