כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

הדלפות אל ג'זירה - כל האזכורים, המאמרים והראיונות של יוזמת ז'נבה בתקשורת

(01/02/2011)

ערוץ 10 מתלווה לשאול אריאלי בסיור לאורך קו התפר ושומע ממנו מה קורה בחדרי המשא ומתן לאורך השנים:

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=776471

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

כתבו עלינו:

מתוך הטור של בן דרור ימיני, מוספשבוע מעריב, 28.1:

ציפי לבני יוצאת טוב מההדלפות. דווקא היא שמרה על פני פוקר, סירבה בעקשנות להדליף והצליחה להתקדם במקום שבו אחרים נכשלו. בהסכם ז'נבה הגיעו הצדדים להסכמות חשובות, ובכלל זה הכרה למעשה בישראל כבית לאומי לעם היהודי. אלא שמדובר בתרגיל אקדמי. חשוב, אבל לא מחייב.במסלול של לבני קרה הדבר האמיתי. ערפאת ואבו מאזן לא ויתרו על שום דבר בקמפ דיוויד. הסרבנות נמשכה מול קלינטון ומול שלמה בן עמי ויוסי שריד בטאבה. השינוי, גם אם לא דרמטי, התחולל דווקא מול לבני. בנוושא הפליטים היא הציגה עמדה ברורה: לא תהיה שיבה לישראל, גם לא של בודדים. שם החלה התפנית. שם החלו סימני השינוי בעמדה הפלסטינית. היא לא רצה לספר לחברה. היא שמרה על שתיקה. ערוץ אל־ג׳זירה עשה למענה את העבודה, והפך תפנית צנועה וחשובה לדרמה היסטורית.

-----------------------------------------------------------------------------

מתוך הספר של אהוד אולמרט - פרקים שפורסמו בידיעות אחרונות, 28.1:

"הראיון חולל מהומה אמיתית. אמרתי שם, בין היתר: "אנחנו מתקרבים לנקודה שבה יותר ויותר פלסטינים יאמרו: "שוכנענו. אנחנו מסכימים עם ליברמן. לא צריך מדינה פלסטינית. כל מה שאנחנו רוצים הוא זכות בחירה". ביום הזה נפסיד את הכל". בהמשך הראיון הוספתי: "הברירה בפניה נעמוד היא בין הסכם ז'נבה מינוס לבין מהלך חד צדדי כולל. הגבולות בוודאי לא יחפפו את גבולות ארץ ישראל השלמה בהם האמנתי". בהמשך אמרתי גם כי במסגרת ההסכם העתידי נצטרך לוותר על שכונות בירושלים.

ימים אחדים אחר כך ישבתי עם אריק בלשכתו בכנסת. הוא אישר את הערכותיי. "גלעד אומר לי כבר זמן מה שרק מהלכים חד צדדיים שלנו יוכלו לחלץ את ישראל מהלחץ הבינלאומי בכיוון יוזמת ז'נבה", אמר. הכיוון היה ברור. וידעתי שאנחנו מתחילים מסע של אלף מילין שישנה לחלוטין את החיים הפוליטיים והחברתיים בישראל".

------------------------------------------------------------------------------------

מתוך הטור של סימה קדמון בידיעות אחרונות, 28.1

"כמו כל דבר אחר, גם משמעות המסמכים שנחשפו באל־ג׳זירה היא בעיני המתבונן: כל צד מצא בהם את מה שיכול לשרת את עמדתו. בשמאל רואים בגילויים האלה הוכחה ניצחת לכך שהתנהל משא ומתן רציני. שלמרות הטענות הוא לא נכשל, אלא נתקל בבעיות פוליטיות עקב סיום כהונותיהם שלאולמרט ובוש. שאם רק לא היו חילופי שלטון ניתן היה להגיע להסכם. איך שלא מסתכלים על זה, אומרים בקדימה, ה״אין פרטנר״ הוא לא אצל הפלסטינים אלא אצלנו. אין היום פרטנר בירושלים. התגלגלה לנתניהו ההנהגה הכי מתונה בצד הפלסטיני, כזאת ששומרת על שקט, נלחמת בטרור, משוועת למשא ומתן. לא חלון הזדמנויות, אלא ממש דלת, ויטרינה לשלום וממשלת נתניהו טרקה אותה בחוזקה. ציפי לבני, ששמרה בימים הראשונים לחשיפה על שתיקה, מביעה דווקא אופטימיות. בכל תקופת המשא ומתן שניהלה עם אבו עלא היא שמרה על דיסקרטיות, כפי שהבטיחה לבני שיחה. זה היה, לדבריה, על חשבון אמונו של הציבור, שאכן מדובר במשא ומתן רציני. בימים האחרונים היא נתקלת בעוד ועוד ישראלים שחזרה להם התקווה, שב האמון שבכל זאת יש עם מי לדבר, שיש פרטנר. המשא ומתן לא הושלם, היא אומרת. הוא לא מוצה בגלל הבחירות. אבל הפלסטינים הם אותם פלסטינים. אבו־מאזן הוא אותו אבו־מאזן. הממשל האמריקאי השתנה, אבל אובמה דבק בעיקרון של שתי מדינות. אם נתניהו היה ממשיך מהמקום שבו המו״מ הופסק, היינו אולי מגיעים כבר להסדר. שאול מופז דווקא רואה בפרסום הוכחה לכך שרק תוכניתו המדינית, להסדרי ביניים עם סידורי ביטחון, תוכל להביא להתקדמות. הוא לא רואה מנהיג פלסטיני שיכול לעשות מהלך אחד של הסדר ולדבר בשמם של כל הפלסטינים.

כל המשאים ומתנים שהתנהלו ולא יצא מהם דבר כאילו לא קרה כלום, אומר מופז, אבל התגובות ברחוב הפלסטיני מפיחות תקווה בשמאל. בניגוד לחששות, הפלסטינים לא יצאו לרחובות, ואם כן זה כדי להפגין נגד אל־ג׳זירה. גם המנהיגות,שלפני כחודש אירחה ברמאללה משלחת מטעם ״יוזמת ז׳נבה״ ואמרה בדיוק את אותם דברים שנחשפו עכשיו, עמדה על שלה. אבו־מאזן מנה אז באוזני אורחיו הישראלים את פרטי המשא ומתן בדיוק כפי שנחשפו כעת. עושה רושם, שדווקא נתניהו מוטרד מהגילויים החדשים. אולי מהשינוי שהם עשויים לעורר בדעת הקהל. מההבנה שדווקא יש עם מי לדבר. התגובה היחידה שיצאה מלשכת ראש הממשלה הייתה עוקצנית, כמצופה. אם הפלסטינים הסכימו לחלוקת ירושלים כפי שעולה מהפרסום, אמרו שם, אין סיבה להקפיא בה את הבנייה. ועם תגובה כזאת, מה אנחנו מתפלאים שאבו־מאזן נדחק לפינה ומצהיר: ״נמות ולא נוותר על זכות השיבה ועל ירושלים".