כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

חסן אל-בטל, "אל-איאם": תרדמת חורף לדיאלוג הפנימי ולמו"מ

(10/11/2008)

"אל-איאם", 10.11.08
תרדמת חורף לדיאלוג ולמו"מ, מאת: חסן אל-בטל

קהיר רשאית, אחרי ריאד, לכבוש את כעסה אחרי סבב שיחות נוסף בין הפלגים הפלסטינים, שנראה היה לאחדים כי הוא מהווה ניסיון אחרון; עוד טרם התחיל, תלוי היה כישלון הדיאלוג על קולב דחיית הדיון לזמן בו יבשילו הנסיבות, או שיבשילו הפלגים. או במילים אחרות – הכישלון היה כרוך בהבשלת הפלג החמאסי הגדול וגרורותיו הקטנות.

האם בשלות הנסיבות היא קולב נוסף לתלות עליו כישלון, או ש"חמאס" לא תהיה בשלה לעולם בתוך סיר הנחושת של הדיאלוג לאחדות כל עוד לא יבשילו בעניין זה המשוואות האזוריות – הסוגיה האיראנית-עיראקית קודם כל, והסוגיה הסורית-איראנית אחר כך, לצד אופן ההתנהלות של הממשל האמריקאי החדש עם שתי הסוגיות, ועם עניינים גדולים ומסובכים יותר מהן.

אם להיות כנה וגלוי, אני לא מאלו המאבדים תקווה, מפני ש"הדיאלוג הלאומי: הכולל, הרציני והאחראי" לא נשא פרי, כי הוא הכיל את כל הפלגים, על אף שחלקם לא היה רציני ולא אחראי. חלק מהפלגים תמכו בגישה אזורית ולא לאומית.

ראשית כל, בעבור מה צריך את ה"עבאיה" (כיסוי הראש) הלשונית הנקראת "דיאלוג"? ניתן לכנות את הדיאלוג כפולמוס, כדיון, כהתייעצות או כמשא ומתן. בין אם הדיאלוג הוא לפרוטוקול ולצורך פולמוס רעיוני והלכתי, שהינו חסר תועלת לעיתים, או שהוא מתקיים בשביל מטרות נעלות, כמו למשל, לדיאלוג בין תרבויות, דתות ודרכי חינוך. סעודיה כועסת על הפלסטינים כמו מצרים, לאחר שנתנסתה ב"הסכם מכה" שהתאפיין בהפרות של הפלגים.

לאחר ההפיכה בעזה הגיעו להסכם הכוונות הטובות במכה, אך נאמר כי הסכם זה היה צביעות, שכן לא הייתה כל תכנית מפורטת לגביו. הסכם זה היה קרוב יותר לגביית החתימה שלהם (חמאס). קהיר, בעלת הניסיון בניהול דיאלוג, הכינה מראש תכנית עם נקודות ראשיות, והציגה מנגנון ליישום התכנית, הכשירה את הדרך להצגת התכנית בפני הליגה הערבית, כדי שההסכמה הפלסטינית המתגבשת תגובה בהסכמה כלל ערבית.

ניתן לומר כי המורל הפלסטיני הכללי נפל בשלושה מובנים: המשא והמתן הישיר עם ישראל, השארת הטיפול במספר בעיות וסוגיות חשובות לגבי ההסכם הפלסטיני-ישראלי לממשל האמריקאי הבא, ותליית כישלון הדיאלוג הפנים פלסטיני על קולב הדחייה לתקופה בה יבשילו הנסיבות האזוריות, ויתבגרו הצדדים המרכיבים את הדיאלוג בין הסיעות.
האמת פחות מרה ממה שנראה, מפני שהמשא והמתן של אחרי אנאפוליס השיג דרגה רצינית של בשלות מדינית להסכם, ומה שנשאר הוא בגרות הצדדים הנוגעים להסכם (פלסטין וישראל) והקשורים אליו (הקוורטט) לכדי לקיחת ההחלטה "הרצינית והאחראית", שהייתה חסרה בדיאלוג בין הפלגים בקהיר. החלטות כגון אלו אורגות מארג של מתינות, ואינן מסתכמות ביצירת דראמת הצלחה, כפי שארע ב"הסכם מכה" ממנו נולדה ההפיכה בעזה.

בנוסף על כך, מפגש הקוורטט בשארם אל-שייח, הכין בפעם הראשונה באזורנו מסמך עבודה כתוב בדרג של שרים, שדומה לפיקדון עבור הממשל החדש בארה"ב.
פיקדון זה אינו כמו הפיקדון של ההסדר הסורי-ישראלי על הגולן. הפיקדון לגבי הגולן היה בין שני צדדים, ותפקיד וושינגטון היה רק בהיותה נאמן כלפי הפיקדון. באשר לקוורטט – הוא התכנס בדרג של שרים, שרשמו את האומדן הפלסטיני והישראלי בנוגע לנקודות ההסכמה ואי-ההסכמה פנים אל פנים, וזאת בנוסף לדו"ח אמריקאי שהכינה רייס. אין קוורטט מיוחד לנושא הגולן, בזמן שקיים מנגנון משולש אמריקאי-פלסטיני-ישראלי מאז ועידת אנאפוליס, כלומר שותפות אמריקאית.

המחשבה אחרי אנאפוליס הייתה כי מועצת הביטחון תאשר החלטה על כך שכל הסכם אליו יגיעו הצדדים, ובו יהיה תפקיד לקהילה הבינלאומית בפיקוח אחר היישום, ימנע מצב של חזרה לאחור.
ברור כי החורף הנוכחי יהיה פרק חסר פעילות לדיאלוג בין הפלגים (הפלסטינים) כמו גם למו"מ (עם ישראל). זה וזה יזדקקו להחלטה שתתקבל באביב או בקיץ.