כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

דעות פלסטיניות על עתיד התהליך המדיני סביב מועד תום הקפאת הבנייה

(27/09/2010)

הסבר לעמדה הפלסטינית, המתנה את קיום המו"מ בהמשך הקפאת הבנייה, נותן ד"ר סמיח שביב מאוניברסיטת ביר זית (27.9, אל-איאם): "בעמדתם המתנגדת לבנייה בהתנחלויות מתבססים הפלסטינים על ליבת ואווירת ההסכם הפלסטיני – ישראלי משנת 1994, שהחשיב את ההתנחלויות כאחת מחמש סוגיות למו"מ, שכולן מכוונות, בסופו של דבר, לאפשר לפלסטינים להקים את מדינתם העצמאית. בנוסף לכך עמדת הפלסטינים מתבססת על החלטות הלגיטימציה הבינלאומית, ובראשן החלטות האו"מ 242 ו- 338, וכן מפת הדרכים והיוזמה הערבית".

"נוסחאות" של פתרון ביניים שיאפשר למתנחלים להמשיך ולבנות, אבל באופן בו הפלסטינים ימשיכו במו"מ, לא מושמעות בעיתונות הפלסטינית. מה שכן מושמעת שם היא תקווה שהמו"מ יצליח ורעיונות לחלופות למקרה של כישלון וכן ביקורת כלפי התיווך האמריקאי.

דוגמא לקריאה לבחון מחדש את העמדה הפלסטינית הביא, למשל, ד"ר סמיח שביב: "ישנן סכנות אמיתיות ורציניות, שמאיימות על האדמה הפלסטינית ועל תכנית קיומה של המדינה הפלסטינית בצל ההתנחלויות והמשך הבנייה בהן. אין כל ערבויות, לא אזוריות ולא בינלאומיות, לא לעצירת הבנייה בהתנחלויות ולא להקמת המדינה הפלסטינית. כאן טמונה הקריאה לבחון מחדש את האירועים, כולל את המו"מ עצמו, באורך ביקורתי בו אמת המידה הבסיסית תהיה האינטרס הלאומי העליון!" (24.9.10, אל-איאם).

הפובליציסט האני אל-מצרי סוקר (25.9, אל-איאם) שיח פלסטיני שמטרתו לייצר תסריטים ורעיונות משלימים, חדשים ויצירתיים כדי להתמודד עם המבוי הסתום בו שרויים הפלסטינים, בעיקר בשאלת השחרור הלאומי שלהם. הוא מעריך כי יתכן ותוצאת המפגשים שהתקיימו ומתקיימים במהלך השנה הנוכחית יתגבשו לכדי מסמך רעיוני אסטרטגי כדוגמת המסמך שפורסם באוגוסט 2008, שלדבריו זכה להתעניינות מרכזי מחקר, הסברה וקבלת החלטות רבים בעיקר במדינות המערב ובישראל. אל-מצרי כותב אודות התכנסות משותפת שנייה, הפעם בעזה, של "קבוצת המחקר של אוקספורד" ושל מרכז "בדאא'ל" שהעריכה כי המו"מ הנוכחי עשוי להוביל לקריסה וכישלון, או להמשך תנועה במעגלי סרק או להוביל להסכם, שלא יכיל את מינימום הזכויות הלאומיות הפלסטיניות.

ביקורת נמתחת כלפי התמרונים שעושה ארה"ב שמיועדים לאפשר את תחילת המו"מ. טלאל עוכל כותב (27.9, אל-איאם) כי ארה"ב טעתה כשקבעה בתחילת השנה שעברה משוואה על פיה ישראל תקפיא את הבנייה ובתמורה יכוננו מדינות ערב צעדי נורמליזציה עימה. מדינות ערב סרבו לצעדי נורמליזציה בתנאים כאלו ואז ארה"ב חזרה לנקודת האפס. עוכל טוען בעניין הלחצים האמריקאים כי האיום שהשמיע ג'ורג' מיטשל, כי ארצו תפעיל לחץ על ישראל אם זו לא תסכים לחזון שתי המדינות – משמעו בדיוק ההפך. "אם הייתה ארה"ב מוכנה ללחוץ על ישראל בעניין ההכרה בחזון שתי המדינות, היא הייתה עושה כן. ארה"ב תהיה מוכנה להפעיל לחצים גדולים ואמיתיים על הפלסטינים במסגרת הפחתת המכשולים העומדים בפני הסדר".

באותו עניין כותב ד"ר סמיח שביב (27.9, אל-איאם): "השיבה למו"מ ללא תנאים מוקדמים הינה למעשה תנאי קשה אותו מציבה לשכת מזכירות המדינה האמריקאית בפני הפלסטינים ובפני המאמצים ליישם את פתרון שתי המדינות".

"הפלסטינים ביצעו את ההתחייבויות המופיעות בשלב הראשון של מפת הדרכים. הישראלים שחררו עצמם מהתחייבויות אלה, ובראשן עצירת הבנייה בהתנחלויות", כותב ד"ר סמיח שביב (27.9, אל-איאם).