כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

סמיח שביב, "אל-איאם": האם תתקיים הוועידה הבינלאומית?!!

(03/09/2007)

פרופ' סמיח שביב הוא מרצה באוניברסיטת ביר זית בחוג למדעי המדינה, ומשמש כחבר ועדת ההיגוי של "קואליציית השלום הפלסטינית".
(תרגום מערבית- מטה יוזמת ז'נבה)

ישנן עדיין תגובות הן מהצד הפלסטיני והן מהישראלי להזמנה האמריקאית לכינוס וועידה בינלאומית בנוגע לסכסוך. במישור הפלסטיני, למרות התמשכות המפגשים הרשמיים עם הישראלים, הרי שהדברים עודם תלויים ועומדים, או לפחות כך נדמה. ברור כי הזמן הנתון והמשוער לכינוס המפגש הבינלאומי לחלוטין אינו מספיק, כדי להגיע לחזון פלסטיני-ישראלי משותף בנוגע לסוגיות הסכם הקבע; בעיקר היות וניסיון המשאים ומתנים בעניין זה הסתיים באופן סתום.

הישראלים, מצידם, לא רואים במועד המצופה לכינוס המפגש הבינלאומי דבר מוסכם. בעקבות זאת הם לא קובעים דבר- לא זמני ולא מדיני, ומסתפקים בעניינים צפים ולא מוגדרים. עקב כך הם משוכנעים כי מפגש זה, עת יתקיים, יהיה בבחינת מפגש יחסים כלליים. ישראל תנסה לסווג מפגש זה במסגרת תמרוניה בכוון הפלסטיני, דרך פגישות עבאס-אולמרט, ותו לא.

עד כה אין כל מסמך ישראלי מוגדר, במה שקשור למסגרת המו"מ העתיד להתקיים. לפיכך, אין כל מחלוקות ישראליות-ישראליות בעניין זה, בנקודת המפגש של הכוחות השונים, והדבר אמור לגבי כל המגמות ובכל הרמות, לגבי ההימנעות מקביעת מועדים.

הפלסטינים מצידם החלו לרטון ולשאול עצמם אודות המועד המשוער לכינוס המפגש הבינלאומי הזה, מי ישתתף בו בדיוק, מה יהיו קווי היסוד המדיניים שלו והאם יתאפשר לפלסטינים ולישראלים להגיע למעין הסכם סביב כל הקשור בסוגיות הסכם הקבע והקמת המדינה הפלסטינית העצמאית!!

קיימת מעין הסכמה כללית פלסטינית ועממית, שהתקופה של החודשיים או השלושה הקרובים אינה מספיקה לחלוטין, לצורך קביעת מסגרת מוגדרת למו"מ הפלסטיני-ישראלי, וכי הנוכחות במפגש צריכה להיות בהשתתפות פעילה של הערוץ הסורי-לבנוני, וכי לא מעשי יהיה שלא לכלול את סוריה ולבנון, שכן שתיהן מהוות צד ראשי בסכסוך הערבי-ישראלי. כמו כן ישנה הסכמה כללית סביב הכרח נסיגת הכיבוש הישראלי לגבולות הרביעי ביוני, והעמידה על החלטות הלגיטימציה הבינלאומית, ביניהן החלטה 194 לפתרון בעיית הפליטים הפלסטינים. כמו כן המגזרים הפלסטינים רואים בממשלה הישראלית הנוכחית, במנהיגות אהוד אולמרט, כממשלה חסרת יכולת וחסרת הכשרה לקבל החלטות היסטוריות, שיפסקו לגבי אישורו של הסכם שלום פלסטיני-ישראלי, צודק, ישר, כזה שיכול לשרוד ולהתמשך.

יתכן כי לאור הנסיבות נכון לומר כי הדיפלומטיה הפלסטינית מוצאת מחסה בכוון דחיית מפגש זה מתוך הגנה על השלום, והגנה מפני סכנות הכישלון. כישלון זה, אם יתרחש, יהווה סכנה לכל, שכן הוא מצוי בזיכרון הפלסטיני אחרי המו"מ בקמפ דייויד 2000, האינתפאדה והפלישה הישראלית לערי הגדה המערבית שבאו בעקבותיו. את מחירו של כישלון זה אנו משלמים עד רגע זה, ועודנו סובלים מנו בכל הרמות.

אין מנוס מביצוע הכנה טובה ומלומדת למפגש בינלאומי קרב ובא, בעיקר היות והתקיימו מפגשים רבים והועלו יוזמות רבות בעניין הסוגיה הפלסטינית והגעה להסכם אודותיה. עקב כך, הרי שדחיית מועד המפגש, שעדיין לא נקבע לו תאריך, יכולה לפתוח את המרחב לעוד מפגשים ישראלים-פלסטינים. כאשר יסכמו הצדדים על נקודות משותפות, בעיקר בכל הקשור לסוגיות הסכם הקבע, הרי שאז יגיע הזמן המתאים לחשוב ברצינות על כינוס המפגש הבינלאומי. ישנה גישה פלסטינית צודקת שהיא לסכם על סעיפים מדיניים משותפים עם הישראלים, שיכולים ליישב את הסכסוך הפלסטיני-ישראלי באופן שישביע את רצון כולם, ויערוב להקמת המדינה הפלסטינית העצמאית וברת הקיימא. השאלה היא: האם ישראל יכולה להגיע לפתרון משביע רצון ובר יישום, בהתאם להחלטות האו"מ, עליהן יתבסס ההסכם?!!