כנסים-השקת חוברת "הסכם בתוך שנה"
כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו
<< חזרה לרשימה

השקת חוברת "הסכם בתוך שנה"

8.4.2008
סיכום מסיבת עיתונאים – בית סוקולוב

מנכ"ל יוזמת ז'נבה גדי בלטיאנסקי הציג את חה"כ יוסי ביילין ואת אל"מ (מיל.) שאול אריאלי הנמצאים עימו. יוזמת ז'נבה זימנה את מסיבת העיתונאים כדי להציג את החוברת שהינה תוצר של חשיבה, התייעצות וכנס מומחים שקיימה היוזמה בהשתפות מבחר מומחים בעלי ניסיון במו"מ מדיני. הכנס הכיל מקבץ המלצות בנוגע לתהליך המו"מ, ללא התייחסות למהות. בעבר הצגנו את הסכם ז'נבה וכעת מצאנו לנכון להציג את הדרך שיכולה להוביל ליעד שהוא הסכם ישראלי-פלסטיני. מטרת החוברת לסייע בידי הקברניטים לממש את יעדי הממשלה.

ישראל ידעה תמיד להתכונן למלחמה, אך אינה עוסקת בהתכוננות לשלום. ועדות חקירה שפעלו חקרו את מחדלי המלחמות, אך מעולם לא קמה בישראל ועדה שחקרה מדוע לא השגנו את יעד הסכם השלום. יש להקים ועדה שתגבש המלצות בעניין הסיבות שמנעו חתימה על הסכם. כמו כן יש מקום לתפקיד הסברתי בעניין השאיפה לשלום. החוברת מכילה בין היתר המלצות בעניין היחסים עם יהדות ארה"ב וההסברה בחו"ל. האם דברים כמו אלו של אולמרט ("אם לא נגיע לפתרון של שתי מדינות, ישראל גמורה") מגיעים לכלל מנגנון הסברתי שמעביר אותם לחו"ל? החוברת מכילה עשרות רבות של המלצות העוסקות רובן ככולן בבניית תהליך נכון של מו"מ.

חה"כ יוסי ביילין הסביר כי המסר העיקרי של יוזמת ז'נבה הוא כי מי שמעוניין באמת להגיע להסכם בתוך שנה, צריך לעשות שינוי דרמטי בדרך הפעולה שלו. אם הדבר אותו אנו יודעים הוא מה שקורה, אז לא נוכל להגיע להסכם עד תום השנה.

בתום ביקור בוש בחודש הבא צפויה להתכנס ועידת פסגה בשארם, במטרה לשים עוד אבן דרך בבניין תהליך אנאפוליס. אם במפגש הזה תהיה חזרה על מה שנעשה ונאמר באנאפוליס, זה יוסיף לתחושה שאנו מוצאים בקרב כל עמי האזור. שני המנהיגים מסכימים על פחות או יותר מתווה ידוע של הסכם, אך אינם מאמינים בהיתכנות הדבר. אילו היו הסכמות בנושאי הליבה באנאפוליס, ניתן היה לתבוע ממדינות ערב נורמליזציה חלקית, אך לא יכולנו לדרוש דבר כזה אחרי אנאפוליס.

חה"כ ביילין ביטא את תחושתו כי אנו נמצאים היום במצב דומה לשהיה באפריל 2000, אז היו הרבה תקוות ותחושה שאוטוטו משהו עומד לקרות. חלון ההזמנויות יסגר בדצמבר 2008 או בינואר 2009. מה שלא נשיג השנה לא נוכל להשיג ב- 2009. תהליך מדיני לא יקרה ב- 2009, אם הוא לא יחל ב- 2008. האם זו ההזדמנות האחרונה? לא ניתן לקבוע.

מה שצריך להתרחש הוא מו"מ אינטנסיבי יותר במקום ניטרלי בו צוותי המו"מ מקבלים המלצות רק מהקברניטים. המפגשים המתרחשים היום פעם בשבועיים למשך שעה וחצי הם ממש לא מו"מ. אלו מפגשים בהם אולמרט ואבו מאזן שוטחים זה בפני זה את תלונותיהם כלפי מחויבויות הצד השני.

הדרך הנכונה צריכה להיות השגת חבילה בראשה עומד הסיכום על הגבול. העיקרון ידוע לשני הצדדים והם צריכים לכתוב אותו. הדיל הוא בין הפליטים לירושלים מפני שאלו הם שני הנושאים הרגישים ביותר, והגבולות הוא עניין נפרד.

אי-אפשר להתעלם מהחמאס. זו אשליה לחשוב אפילו על הגעה להסכם מדף, אם החמאס מחוץ לנוסחה. החמאס עשוי להיות המטרפד הגדול של התהליך הזה, אם ישנה שאיפה להגיע להסכם בתוך שנה. יש להגיע להסכם הפסקת אש עם החמאס. עניין זה הוא מעשי, גם אם הוא רק בבחינת שביתת נשק.

החוברת מתייחסת לקריטיות של התהליך. בין היתר ישנו עיסוק בחוברת במערכת הביטחון. מערכת הביטחון תמיד תחשוש שהרפיה באחיזה משמעה סיכון ביטחוני. בעניין זה אנו זקוקים למנהיגות החלטית. זו המדיניות כיום ולכן קשה להגיע להסכמות, וזה מפני שהשטח כואב, בוער ולא נעשות בו הקלות. מקבלי החלטות צריכים לקחת בחשבון המלצות של הצבא, אך אם יפעלו על פי תכתיבי הצבא – לא יהיה הסכם.

התנהלות האמריקאים רחוקה מהשגת הסדר. עוד לא מינו שליח עם סמכויות פעולה כפי שצריך היה. לא נראה כיצד ניתן להגיע להסכם עוד השנה ללא מעורבות אמריקאית. שליחותו של בלייר אינה צולחת מפני שבשטח אין כל שינוי, דבר שאינו מאפשר לו לקדם פרויקטים כלכליים. האחריות על כך היא הן על הפלסטינים והן על ישראל. בלייר יוצר אשליות על ידי יצירת ציפיות והבטחות שאינן יכולות להתממש בשלב זה.

בתגובה לשאלה בדבר היתכנותה של תמיכה בכנסת הנוכחית לפשרה בירושלים, השיב חה"כ ביילין כי הוא אינו זוכר כנסת יותר מקבלת הסכם מדיני מאשר הכנסת הנוכחית. יש רוב בכנסת להסדר מדיני. מה שיבוא לכנסת יהיה הצירוף של הסכם שלום על כל מרכיביו, ואז יתמכו גם בפשרה בירושלים. חה"כ ביילין טען כי מבחינה היסטורית ממשלות חששו תמיד מרגע האמת, בעיקר מפני שהן חששו מהתפרצות כזו או אחרת.

שאול אריאלי טען כי הדבר הראשון, שבניגוד לאלו שמסרבים לכל אפשרות של פשרה והסדר קבע בארץ ישראל המערבית, הרעיון בחוברת הוא להתוות תהליך בעקבות ועידת אנאפוליס. על מנת לא להיות רק חלק מהבעיה, אלא להיות חלק מהפתרון, ריכזנו את מיטב האנשים שעסקו במו"מ, כדי שימליצו את המלצותיהם.

יש קשר הדוק בין ניהול המו"מ לניהול מערכת החיים היומיומית בשטחים.

החוברת כוללת בין היתר את רעיון טבלת ההמרות במו"מ ואת ההשלכות האזוריות מתהליך שלום (מו"מ עם סוריה, יוזמת השלום הערבית), ובמציאות המו"מ כיום אין דיון בסוגיות אלו, לכן המשך המגמות הקיימות יוצרת מציאות רעה לישראל. מי שעוקב מקרוב אחר העיתונות בערבית יודע שהשבועות האחרונים היו קשים מאד ל"פתח". אנו עדים למגמות היעלמות המעמד הבינוני המתון בחברה הפלסטינית. אם מדברים על הליכה להסדר בו אנו דורשים סוף לכל התביעות, אנו חייבים להגיע להסכם, ולכל הפחות לקיים דיון רציני, בסוגיות הליבה. אולמרט אמר ל- 1,500 פעילי ליכוד: "אם הולכים להסכם, אז הוא יראה פחות או יותר כמו הסכם ז'נבה".

חה"כ ביילין אמר כי גם אולמרט וגם לבני היו אנשי ארץ ישראל השלמה, וכי הוא מעריך מאד את השינוי שחל בהם.

אריאלי טען כי אין היום מאמץ אמיתי לארגן את המו"מ. לא נעשה דבר משמעותי. גם דבריו לאחרונה של דיסקין מהווים הטלת ספק בתהליך המדיני.

בלטיאנסקי טען כי הציבור בארץ צריך להבין שאם מסירים מחסום אז זה בגלל האינטרס הישראלי להחליש את חמאס ולחזק את אבו מאזן. אם הקברניטים לא מסבירים זאת לציבור, אז הציבור יחשוב שהקברניטים אינם תומכים באמת במהלכים אלו.

בתשובה לשאלה בעניין הדרך לשלב את חמאס בתהליך הצלחת המו"מ, אמר חה"כ ביילין כי החמאס מציע הפסקת אש עם ישראל וישראל מסרבת למו"מ ישיר או עקיף עימו. עליית החמאס הוא טעות חמורה של ממשל בוש, לה נכנעו אולמרט ושרון. שיתוף החמאס בבחירות הוא בניגוד להסכמי אוסלו.

בנוגע לשאלה בעניין היעדר הסכמה רשמית עם הפלסטינים בנושא סידורי הביטחון, אמר חה"כ ביילין כי נושא הביטחון באופן כללי פתור.

ביילין והן אריאלי טענו כי היו הבנות רשמיות בנושא סידורי הביטחון (למשל בשיחות טאבה) ובהסכם ז'נבה ישנו פתרון ברור לסוגיה זו.