כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

חברי כנסת מש"ס פגשו פלסטינים בסמינר של יוזמת ז'נבה

(04/04/2011)

Otfbre012
View more documents from genevaaccord.
Otfbre013
View more documents from genevaaccord.
Otfbre014
View more documents from genevaaccord.
 

בימים א' עד ד', 3-6.4.2011, קיימה יוזמת ז'נבה סמינר בפראג בו השתתפו חה"כ אברהם מיכאלי, חה"כ דוד אזולאי, חבר עיריית ירושלים אשר מיכאלי, העיתונאי אבי בלום ועו"ד דוד גלאס מש"ס, לצד סמעאן ח'ורי, השר לשעבר אשרף אל-עג'רמי, מנהל יחסי הציבור הבינ"ל של רשות השידור הפלסטינית סאמח ח'אדר וד"ר עיסא אבו עראם, בכיר במנגנון הביטחון המסכל הפלסטיני. בסמינר השתתפו נציגי יוזמת ז'נבה, שניהלו את התכנית.

גדי בלטיאנסקי הרצה על הרקע לגיבוש הסכם ז'נבה ועל עיקרי תוכנו של ההסכם בסוגיות השונות. גדי פנה אל משתתפי הסמינר בבקשה שיבחנו את תכני ההסכם והסמינר גם לאחר חזרתם לארץ ויפעלו לקידום האג'נדה של השגת הסכם קבע עם הפלסטינים בקרב קבוצות אוכלוסיה להם הם קרובים.

סמעאן חורי הסביר על הרקע למו"מ שהוביל לגיבוש הסכם ז'נבה. רבים מאותם אישים שהשתתפו בהבנות ז'נבה השתתפו גם במו"מ בקמפ דייויד ובטאבה, ולמעשה הסכם ז'נבה מהווה המשך גיבוש הסכמות היכן שכשלו במו"מ הרשמי. כבר בפברואר 2001 רה"מ דאז אריאל שרון הורה שלא לנהל מו"מ על הסכם קבע. חורי טוען כי אחד מהגורמים שאפשרו לנושאים ונותנים בהסכם ז'נבה היה השקט התקשורתי לו הם זכו. חורי טען כי השגת הסכם אין משמעה כי ההסכם ייושם זמן קצר לאחר חתימתו. היישום בכל מקרה יהיה הדרגתי. בנושא הפליטות, התייחס חורי לתודעת הפליטות של הפלסטינים. מ- 1948 גם אם אדם פלסטיני לא זז מביתו, למשל רמאללה, הרי שהוא סיים להיות נתין כפי שהיה עד אז והפך להיות תושב ירדני. חורי טען שהשגת הסכם לבעיית הפליטים כחלק מהסכם קבע תסיים לא רק את הבעיה של הפליטים שאיבדו את ביתם, אלא את כל תודעת הפליטות של הפלסטינים.

חה"כ דוד אזולאי (ש"ס): "אנחנו לא רק אנשים שאומרים לא ולא. בסופו של יום, אם יהיה הסכם שייתן מענה לבעיותיה המדיניות והביטחוניות של ישראל, אני בטוח שהרב עובדיה יוסף יתמוך בהסכם כזה. יהודי שמתפלל, נושא תפילת שלום. שלום ללא הסכם הוא לא שלום".

אשרף אל-עג'רמי, לשעבר שר לענייני אסירים ברשות הפלסטינית, טען כי הנושא החשוב ביותר במו"מ הוא הגבולות. "אם נגיע להסכם בנושא זה, נגיע להסכם לא רק לגבי הגבולות, אלא גם לגבי ירושלים המזרחית וסוגיית ההתנחלויות". אל-עג'רמי טען כי העיקרון המנחה למו"מ צריך להיות קווי 1967, שכן הקהילה הבינלאומית מכירה בקו זה, כשהיא דורשת מישראל שתיסוג משטחים שנכבשו ב- 1967. הפלסטינים מכירים בכך שעליהם לתת את הדעת למציאות החדשה שנוצרה על הקרקע, ולכן מקבלים את העיקרון של חילופי שטחים. אל-עג'רמי טען כי יש 2.3% משטחי הגדה שאפשר להכליל בחילופי השטחים, כך שישראל תוכל לקחת מהפלסטינים 2.3% ולתת להם את אותו אחוז משטחה.

בנושא ההכרה ההדדית, טען חורי כי העולם מכיר בישראל כפי שהיא הוקמה ב- 1948 והתקיימה עד 1967. הפלסטינים הכירו בישראל ב- 1988 כאשר קיבלו החלטה להכיר בה בגבולות 1967. הערבים שהשתתפו בועידת מדריד ב- 1991 קיבלו את ההיגיון של החלטות האו"מ 242 ו- 338, על פיהן שום גורם בעולם לא יכול להשיג אדמה על ידי שימוש בכוח. יתרה על כן, ישראל עצמה אינה מכירה בגדה ובעזה כחלק מישראל. הגדה עדיין נמצאת תחת השלטון הצבאי. הדבר היחיד ששונה הוא סיפוח של 72 קמ"ר שהפכו לירושלים המזרחית. "חילופי השטחים יעזרו לישראל והפלסטינים הבינו שעריכת התאמות לגבי הגבולות תעזור ליצור אווירה רגועה בהקשר של פתרון בדרכי שלום של הסכסוך. בעניין ירושלים, טען חורי כי כל מדינות העולם אינן מכירות בירושלים המזרחית כחלק מישראל. הפלסטינים, אמר, כן מכירים בהקשר ההיסטורי של הכותל לישראל וליהודים. ההיגיון שהנחה את יוזמת ז'נבה בהקשר זה היה להשאיר את ירושלים העתיקה אחת ומאוחדת, ולחלק את הריבונות על פני השטח. "אין הבדל רב בין עמדת ההנהגה הפלסטינית לבין יוזמת ז'נבה", טען חורי.בהקשר של "חמאס", טען חורי כי תנועה זו ניצחה בבחירות הפלסטיניות ב- 2006 בשל היעדר שלום. הפלסטינים לא האמינו שיש הזדמנות להשיג הסכם שלום, ולכן קל היה לחמאס לשווק סיסמא על פיה יש דרך אחרת. "חמאס" וחלקים פלסטינים נוספים מקבלים את העיקרון שכל הסכם בין הצדדים יגיע למשאל עם או שיהיו בחירות חדשות. "חמאס" מחויב להחלטות העם הפלסטיני, ולכן קיים הכרח להגיע להסכם. האתגר הפלסטיני אחרי השגת הסכם יהיה לאחד את עזה עם הגדה. הפלסטינים מסכימים לכך שצד שלישי יפקח על ביצוע ההסכם. יישום ההסכם ייקח זמן. היישום לא יתבצע במהלך כמה חודשים, אלא ייקח שנים. לשני הצדדים יהיה מספיק זמן להיערך למציאות שנובעת מההסכם. חורי ציין את החלטתו של משה דיין לקחת רק את הרובע היהודי ולקבל את החלטת הרבנים שאומרת שאי אפשר לעלות להר הבית. מה שהנחה את אופן המודל של יוזמת ז'נבה לגבי העיר העתיקה היה הרצון לעשות ממנה גשר עבור שני הצדדים, שדרכו יוכל השלום להיות שלום שלום חם, בניגוד לשלום של ישראל עם מצרים וירדן שהינו קר.

סאמח ח'אדר התייחס לשינויים בעולם הערבי, וטען כי המאפיינים העיקריים של הצעירים שיובילו את המהפכה לעבר שינויים חברתיים ופוליטיים הם אומץ, עצמאות, מרדנות, תרבות ויצירתיות. יש פעילויות חברתיות בתוך קבוצות אלו, אך הן חסרות הנהגה ממשית. לכן המהפכות בתוניס ובמצרים התרחשו ללא מנהיג. הצעירים בעולם הערבי הינם בדרך כלל משכילים, המעודכנים היטב מהמדיה וקוראים לערוך שינויים בדרכי שלום. לגבי המתרחש בזירת הצעירים הפלסטינים, הסביר ח'אדר כי ישנם רעיונות חדשים של התנגדות לא אלימה בדרכים יצירתיות. הצעירים יצרו דרכים חדשות להעברת המסרים של "די לכיבוש" ו"חופש לפלסטין", כמו למשל לכתוב על שטרות כסף את המסרים האלו, יצירת שירי פופ בהם מותחים ביקורת על הסמכויות המדיניות והמקומיות. ח'אדר טען כי הוא אינו מוצא הסתה במערכת החינוך ולא ברשות השידור הפלסטינית. היו ועדות רבות שעבדו על שינוי תכניות החינוך. בנוסף לכך, רבים מהצעירים הולכים לבתי ספר זרים עם תכניות חינוך זרות. לטענתו, הממסד הישראלי שוקד להראות תמונה לא נכונה ולא מעודכנת של הפלסטינים. הוא שאל האם הישראלים עושים מספיק כדי לסקר נכון את מה שמתרחש באמת במערכת החינוך וההסברה הפלסטיניות.

סמעאן חורי אמר שהקונצפט של ניר ברקת והעירייה מתבסס על החלטה שמערב ומזרח ירושלים הם חלק מישראל. לטענתו, עבור תושבי 28 השכונות הפלסטיניות, שסופחו לירושלים ב- 1967, ירושלים היא העיר העתיקה. התושבים נשארים בשכונות האלו כי יש להם גישה לעיר העתיקה.

עיסא אבו עראם דיבר על ההיבט הביטחוני של הסכם ישראלי – פלסטיני. כל הפלסטינים בסמינר טענו כי ההנהגה הפלסטינית מסכימה לעיקרון שהמדינה הפלסטינית תהיה מפורזת מנשק של צבא, ותחזיק רק כוח שיטור למטרות ביטחון פנים.

בשיחת הסיכום של הסמינר הביעו המשתתפים מצד ש"ס רצון לקיים פעילות המשך עם פלסטינים. חה"כ דוד אזולאי שאל 3 מהמשתתפים הפלסטינים שריצו תקופות מאסר בכלא הישראלי אודות הסיבות למאסרם ובאשר לשינויים שהם ואסירים אחרים עוברים בכלא. מההסברים שנתנו הפלסטינים ניכר היה שחלק ממקרי המאסר היו מסיבות של השתייכות לאש"פ ולא בשל פעילות כנגד ישראל. ניכר כי אסירים עוברים שינוי של עמדתם ביחס לישראל ולסכסוך עימה, הן בשל עצם המאסר, וכן בשל שיח בינם לבין סוהרים ובזכות ההשכלה שמתאפשר להם לרכוש בכלא.