כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

ספיישל ספטמבר: כל התחזיות, הניתוחים והפרשנויות

(20/09/2011)

לקראת ההצבעה באו"ם בספטמבר ערכנו סדרה של אירועים ומפגשים בניו יורק בהשתתפות בכירי יוזמת ז'נבה ובראשם אדריכליה יוסי ביילין ויאסר עבד רבו. בכנס שערך המכון השלום הבינלאומי (IPI) הדגישו השניים את הרלוונטיות של יוזמת ז'נבה כמודל היחיד הקיים המציע פתרונות מציאותיים לכל סוגיות הסכסוך.

יאסר עבד רבו, יו"ר יוזמת ז'נבה הפלסטינית אמר "אם יש דבר אחד שאני מאמין בו בכל שנות התהליך המדיני - זה יוזמת ז'נבה. אני מאמין ביוזמה ומאמין שבסופו של דבר היא תנצח". היו"ר של יוזמת ז'נבה הישראלית יוסי ביילין הוסיף: "הפתרונות של יוזמת ז'נבה רלוונטיים מאד היום. ההצעות שלנו ביחס לגבולות, פליטים, ביטחו וירושלים נותרו הבסיס המציאותי ביותר להסכם ולא במקרה לא קמה ליוזמת ז'נבה שום תחרות. אין עוד מודל כזה, שמוסכם על גורמים משמעותיים בשני הצדדים".

באירוע השתתפו מעל 150 מוזמנים ובהם נציגי מדינות זרות, אוניברסיטאות, תקשורת עולמית. נציגי היוזמה נפגשו עם גורמים בכירים באו"ם ונציגי מפתח של מדינות במטרה לקדם נוסחה שתביא לחידוש המו"מ. מנכ"ל היוזמה גדי בלטיאנסקי הרצה בכנס פעילי קמפוסים של ארגון ג'ייסטריט.

בשורה של פגישות ואירועים נוספים נטלו חלק גם ד"ר סמיח אל עבד, מנכ"ל יוזמת ז'נבה הפלסטינית נידאל פוקאה ומנכ"ל יוזמת ז'נבה הישראלית גדי בלטיאנסקי.

היכנסו כאן לצפות בדיון מהכנס: 


Video streaming by Ustream

שאול אריאלי ראש בראש עם חגי סגל בערוץ הכנסת:

שאול אריאלי בערוץ הכנסת מדבר על ספטמבר:

יוסי ביילין בשיחה עם דני איילון בערוץ 1:

יוסי ביילין מתראיין לרדיו אחרי שובו מניו יורק:

שאול אריאלי מתראיין לרשת ב לקראת המהלך באו"ם

ישראל והפלסטינים לאחר ספטמבר: אותה דילמה בתנאים גרועים יותר

שאול אריאלי

ניתן להניח כי מאמצי השליחים הבין-לאומיים למצוא נוסחת פשרה בימים שנותרו עד הגשת הבקשה הפלסטינית להכרה במדינה ייכשלו, בשל הפער המהותי בעמדות הצדדים (אשר הוביל מלכתחילה למהלך הפלסטיני). נתניהו הודיע כי הוא מוכן לכל שדרוג במעמדו של אש"ף למעט מדינה, הגדרה שהוא פועל נגדה מאז נבחר לראשונה ב-1996, עת הכריז כי "מדינת אש"ף שתושתל 15 ק"מ מחופי תל אביב היא איום קיומי על ישראל" והבטיח להביא לביטולם של הסכמי אוסלו. עבאס, לעומת זאת, מבקש להמשיך את הקו שאומץ על ידי אש"ף מאז 1988, והוא הקמת מדינה פלסטינית בקווי 1967 באמצעות מאבק מדיני, לאחר שהמאבק המזויין והטרור נכשלו במטרתם להחריב את מדינת ישראל ולהקים את פלסטין במקומה.

למרות שאיננו יודעים מה תהיינה תוצאותיה של הפניה הפלסטינית לאו"ם, ניתן כבר לשרטט שתי מגמות עיקריות שתתקיימנה במקביל. הדומיננטיות של כל אחת מהן תשתנה מדי פעם, אולם שתיהן מובילות לתוצאה אחת. האחת מניחה כי כל עוד עומדת בפני הפלסטינים האפשרות לחדש את המו"מ תחת תנאיה ועמדותיה הנוכחיות של ישראל, הם יבחרו ככלל לנהל את מאבקם בחצר הבינלאומית ובמוסדות האו"ם. כאן ראוי להעיר כי לפלסטינים שמורה הזכות להגיש בקשה זו יותר מפעם אחת, בדומה לישראל שהתקבלה כחברה באו"ם רק בפנייתה השנייה. בפניות נוספות יונח קושי גדול לפתחה של ארה"ב להמשיך ולהטיל וטו במועצת הביטחון במחיר ערעור היחסים עם העולם הערבי החווה גל שינויים אדיר. תרחיש זה הוא של תהליך כמעט דטרמיניסטי, שיביא בסופו להכרה במדינה פלסטינית ואף לחברותה באו"ם.

עוצמתה והשפעתה של המגמה השניה מותנות במהות ההחלטה שתתקבל באו"ם בעתיד הקרוב. ככל שזו תהיה "פרו-פלסטינית" ורחבה יותר היא תיצור פלטפורמה גדולה ונוחה יותר לכל השחקנים הפנימיים והחיצוניים שירצו להשתמש בה כנגד ישראל. הכרה במדינה פלסטינית תטיל אמנם מגבלות גם עליה, אך חברותה של פלסטין בבית הדין הבין-לאומי, למשל, תשמש כלי מיידי ואפקטיבי ביותר לתבוע את ישראל על הקמת ההתנחלויות או על פעילות צה"ל בשטחים. ניתן להעריך שככל שהשחקנים החיצוניים יבקשו להתעמת עם ישראל כך הפלסטינים ישתדלו לשמור על הצבע הלבן של ה"אינתיפאדה המדינית". מהלכים פוטנציאליים של ארדואן, הלחץ של ההמונים במצרים ותסיסה בירדן עלולים להביא לפִתחה של ישראל מלחמת התשה ארוכה ושונה ממה שידעה, ואף למופעים של הסלמה. מנגד, אם שחקנים אלה ירוסנו על ידי ארה"ב, אירופה וישראל, הפלסטינים יצטרכו לפעול עצמאית בשטח כדי לשמור את המומנטום של המהלך המדיני. בהיעדר תוצאות, ובלחצם של חמאס וארגוני הטרור הנתמכים על ידי סוריה ואיראן, הפעילות הפלסטינית עלולה לגלוש לאלימות במהירות.

תגובות ישראליות שלא בכיוון חידוש המו"מ אלא בדפוסים של "סיפוח" גושי ההתנחלויות, גל בנייה מאסיבי, שימוש נרחב בנשק חם והיעדר שליטה על הטרוריסטים של "תג מחיר", עשויות רק להחריף ולהאיץ את המגמות הללו. ביטול הסכמי אוסלו בידי ישראל ייטול באחת את הלגיטימציה והבסיס המשפטי שעדיין מאפשר את הנוכחות הצבאית הישראלית בגדה ואת המשך קיומן של ההתנחלויות, וישחק כבומרנג נגד ישראל.

שתי המגמות הללו ידחפו הן את הקהילה הבין-לאומית הן את הציבור בישראל להתערב ולהשמיע את קולם כדי למצוא נוסחה זמינה לחידוש המו"מ בין ישראל לפלסטינים. אלא שבנסיבות אלה ניתן לקבוע כמעט בוודאות שהפרמטרים לניהול המו"מ יהיו קרובים יותר לעמדה הפלסטינית הנוכחית מאשר לזו הישראלית.

אין זה משנה כי לישראל אין חלק בתהליכים העוברים על העולם הערבי והיא איננה אחראית למגלומניה של אחמדינג'אד וארדואן. ישראל תיאלץ להתייצב מחדש בפני השאלה העומדת מולה כבר עשור: האם הסיכון הטמון בהסדר קבע, בפרמטרים הידועים של קלינטון-אנאפוליס-אובמה, גדול או קטן יותר מהסיכונים שאנו לוקחים במדיניות הנוכחית, ובראשם בידודה הגובר של ישראל בזירה הבין-לאומית, פגיעה בלגיטימציה שלה, פגיעה בהסכמי השלום עם ירדן ומצרים, אובדן הברית עם טורקיה, וכרסום מערכת היחסים עם בת הברית החיונית לה כל כך, ארצות הברית.

מתוך כלי התקשורת הפלסטינית: 

חמאס תוקף: "הפנייה הפלסטינית לאו"ם פוגעת בזכות השיבה ומהווה ויתור על 80% משטחי פלסטין"

לקראת ההצבעה המתוכננת באו"ם, תקפו בכירים בחמאס בחריפות את המהלך של הרשות הפלסטינית. אחד מהם אמר בכנס בעזה כי "הקמת מדינה פלסטינית בגבולות '67 תוביל למחיקה של זכות השיבה".

להלן עיקרי תרגום הכתבות אשר פורסמו באתר סוכנות הידיעות הפלסטינית "מען":

סאמי אבו זהרי, בכיר בתנועת חמאס, אמר כי ניסיונות הרשות הפלסטינית לפנות לאו"ם הם בבחינת צעד ריק מתוכן שהעם הפלסטיני לא יפיק ממנו דבר, למעט דגל מתנפנף מעל האו"ם. המהלך לא יביא את הכיבוש לסגת מאף פיסת אדמה של השטחים הפלסטיניים.

הוא ציין במהלך כנס בנושא במשרד האסירים בעזה, כי "זהו צעד סוליסטי של תנועת פתח. אנחנו בתנועת חמאס לא שותפים לו, ומתנגדים לו. אנו מזהירים מפני פגיעה בעקרונות הפלסטיניים, ובראשם זכות השיבה".

נאפז אל-מדהון, ראש המועצה המחוקקת, הזהיר מההיבטים המשפטיים של ספטמבר ומהסכנה שהוא טומן לזכות השיבה: "הקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67 תוביל למחיקה וביטול של זכות השיבה של הפליטים לכפריהם ולעריהם אותם הם עזבו". עוד הוא אמר כי המהלך יוביל לוויתור על שמונים אחוזים משטחי פלסטין ההיסטורית.

תנועת פתח הגיבה בזעם לקולות מחמאס. בהודעה מטעם דובר התנועה, אחמד עסאף, לאחר נאומו של אבו מאזן אמש, נמסר כי "פתח מביעה את פליאתה מעמדותיה של חמאס ומתגובתה לנאומו של אבו מאזן, וכן מנטייתה לבדלנות ולפילוג. פתח תוהה מה הסיבה לכך שעמדת חמאס מתוזמנת עם האיומים הישראליים והלחצים האמריקאיים על הנשיא, ההנהגה והעם הפלסטיני". עסאף קרא לחמאס "להפסיק את נטיותיה הבדלניות ולהתעלות מעל האינטרס הצר למען האינטרס העליון של העם הפלסטיני".

חמאס זכתה לגינוי גם מצד אישים פוליטיים שאינם מזוהים עם פתח, אשר קראו לה לחזור בה מהתנגדותה למהלך הפנייה לאו"ם.

הפלסטינים מתכוננים לספטמבר: תהלוכות עממיות בשטחים, במדינות ערב ובניו יורק

עיתון "אלקודס" דיווח ביום שני, 1.8.2011, כי הושק קמפיין "פלסטין – המדינה ה-194", אשר נועד לגייס תמיכה במדינות ערב ובקהילה הבינלאומית לפנייה הפלסטינית לאו"ם בספטמבר. התאריך 20 בספטמבר סומן כיעד לקיום תהלוכות סולידריות עם העם הפלסטיני ברחבי העולם.

להלן תרגום עיקרי הכתבה לעברית:

פעילים פוליטיים פלסטיניים מתכננים שורת פעילויות עממיות ברמה המקומית, הערבית והבינלאומית, אשר יתמכו בהחלטת ההנהגה הפלסטינית לפנות לאו"ם בספטמבר, על מנת להשיג חברות מלאה לפלסטין באו"ם. הקמפיין העממי לתמיכה בפנייה הפלסטינית לאו"ם ציין בהודעה מטעמו כי הפעילויות, אשר ייכללו תחת הסיסמה "פלסטין – המדינה ה-194", יגיעו לשיא ב-20 בספטמבר, מועד תחילת הכינוס הרשמי של העצרת הכללית של האו"ם.

מזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף, יאסר עבד רבו, אמר במסיבת עיתונאים ברמאללה כי "יתקיים מהלך עממי בניו-יורק (מקום מושבו של האו"ם), בשטחים הפלסטיניים ובמדינות ערב ב-20 בספטמבר תחת הסיסמה 'פלסטין - המדינה ה-194'. אנו נפעל לכך ש-20 בספטמבר יהיה יום של הרחובות הערביים, יום של האביב הערבי, אשר מהווה את תקוותה האמיתית של פלסטין". עבד רבו הביע תקווה כי תומכים רבים של העם הפלסטיני יצאו לרחובות בתהלוכות לא אלימות, וכי זו תהיה ההתחלה של שורת תהלוכות התומכות בהפיכת פלסטין לחברה מלאה באו"ם.

בהודעת הקמפיין העממי צוין כי "מערכה זו, מערכת החירות והעצמאות, מערכת ההכרה במדינה הפלסטינית, היא מערכה חוקית הנשענת על זכותנו הטבעית וההיסטורית באדמת פלסטין - הארץ של אבותינו ושל הסבים שלנו - וכן היא נשענת על החוק הבינלאומי, וחשוב מכל, על רצונו של העם הפלסטיני בחירות". עוד נכתב כי "ההכרה הבינלאומית במדינה פלסטינית בגבולות 4 ביוני 1967, והבטחת השגת חברות מלאה לפלסטין באו"ם, מתבססת על החלטות 181, 242, 338, 1397 ו-1515 של האו"ם, על יסודותיו של תהליך השלום, על עקרון "שטחים תמורת שלום" ועל יוזמת השלום הערבית".

הקמפיין קורא ל"ציבור באומה הערבית הנמצא בכיכרות השחרור (תחריר) והשינוי, להקדיש יום לפלסטין, המדינה ה-194. כמו כן, אנו קוראים לכל הכוחות בעולם החפצים בשלום ובחירות, לעמוד לצד הזכות של הפלסטינים במערכה זו".

הקמפיין קורא גם לעם הפלסטיני "להתלכד ולהגשים את אחדותנו הלאומית, לעמוד מאחורי ההנהגה בראשות מחמוד עבאס (אבו מאזן), ולממש במהירות את הסכם הפיוס אשר יסיים את הפיצול הלא מוצדק (בין פתח לחמאס)וישים סוף להפרדתה של רצועת עזה משאר החלקים של מדינתו הפלסטינית המובטחת".

מאמר מתוך אתר שוויצרי על כנס יוזמת ז'נבה בניו יורק ערב עצרת האו"ם:

UN meetings open to avert Palestinian crisis

by Rita Emch in New York, swissinfo.ch

President Mahmoud Abbas is sticking to his plan to seek full United Nations membership for a Palestinian state although “all hell has broken out” over the move.Nevertheless, two architects of the 2003 Geneva Accords tell swissinfo.ch that, given the circumstances, they see a chance, using the Swiss-backed initiative as a “reference point”.

Abbas, speaking en route to the UN General Assembly in New York, said the United States and Israel wanted to keep the peace process restricted to “a bilateral dialogue” overseen from afar by Washington. But this dialogue had failed, prompting the UN membership move. “We decided to take this step and all hell has broken out against us,” he said. Abbas has said he will ask the UN on Friday to recognise an independent Palestine in the West Bank, Gaza and East Jerusalem, the lands Israel occupied in 1967. However, this is destined to fail because of opposition from the US, which has veto power in the Security Council. “If the Palestinians go ahead with such a unilateral decision, that will spell the end of all accords, freeing Israel of all its commitments and the Palestinians will bear the entire responsibility,” Israel’s Deputy Foreign Minister Danny Ayalon said last week. The last round of direct talks between Abbas and Netanyahu collapsed nearly a year ago because of a row over Israel’s expansion of Jewish settlements in East Jerusalem.

Time running out

Speaking in New York, Israeli Yossi Beilin and Palestinian Yasser Abed Rabbo, said the 2003 Geneva Accord, which they both negotiated and signed, could play a major role in any peace agreement. The initiative outlines the practical measures required for a successful implementation of the two-state solution. All key issues are addressed, including the borders and citizenship of the new Palestinian state, the status of Palestinian refugees outside the final borders, and the status of Arab citizens of present-day Israel, in addition to the future of East Jerusalem and water rights. Beilin, a former justice minister for the centre-left Labour Party, and Rabbo, on the executive committee of the Palestine Liberation Organisation (PLO) and adviser to Mahmoud Abbas, were attending an event on Friday organised by the International Peace Institute and the Swiss UN Mission. The event began with Swiss Ambassador to the UN Paul Seger pointing out that the details of the Palestinian bid to the UN were still unknown, but time was running out for a peaceful two-state solution. He said the aim of the meeting was to give a platform to rational thinking and dialogue. Ayalon warned delegates that future Israeli economic assistance and cooperation “could be severely and irreparably compromised” if the Palestinians unilaterally declared a state. But he expressed lingering hopes for a deal. “We have not crossed the point of no return. We can negotiate and conclude a historic compromise if there is good will on all sides.”

Last option

Rabbo said the proposal was not the Palestinians’ preferred option, but rather a last option to get a situation moving that they believe has ground to a halt. He said the Israeli government’s decision to allow the continued construction of Jewish settlements deep inside the West Bank simply added to the factors making a sustainable peace impossible. “We no longer see any other option of saving the two-state solution,” he said. Beilin said the UN bid was “actually a tragedy that pleases no one” – the Palestinians, the Israelis, the US or indeed Europe which sees itself split. He said nothing would change in the Middle East even if Palestine joined the UN. Both said there was still hope but admitted they were under no illusions faced with the enormous challenges. “Given the present conditions, a two-state solution can only be achieved with the firm commitment of the international community. Israel and the Palestinians can’t reach their target on their own,” he said.

Extremist elementsRabbo admitted they were obviously disappointed that after so many years working on the peace process there had been no significant progress. He explained there were powerful extremist elements on both sides which were against any form of solution. “These forces must see that the whole world is saying, loud and clear, ‘the game is over’,” he said. Beilin believed the current Israeli government wasn’t ready for a lasting solution – “temporary solutions, however, are conceivable”. He was still hopeful regarding the formulation of a resolution, wanting to see signals sent to the Israeli public that could strengthen the peace camp there. For example, describing not only East Jerusalem as the Palestinian capital, but also West Jerusalem as Israeli. “Then it could become an important resolution for both sides,” he said. Rabbo stressed that more time couldn’t be wasted. “This is threatening the safety of Israel and Palestine. The prospects of a two-state solution are receding and civil war is increasingly likely,” he said.

“Reference point”

Beilin and Rabbo agreed that if the political will for a peace treaty existed in the world, in Israel and in Palestine, such a treaty would lie on a table alongside the Geneva Accord. “The [Geneva] initiative has become a reference point,” Beilin said. “When it comes to Middle East peace treaties, there’s no major competition.” Rabbo added that the accord was a “credible, pragmatic and detailed document that addresses all key issues. It should finally become policy