כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

ערב עיון בנושא מעורבות מערכת הביטחון בתהליך המדיני

(08/12/2008)

ביום שני, 8/12 התקיים באוניברסיטת תל אביב כנס בשיתוף אגודת הסטודנטים שיעסוק בהשפעת מערכת הביטחון על התהליך המדיני. בכנס השתתפו אלוף (מיל.) שלמה גזית, חה"כ תא"ל (מיל.) עמירה דותן ותא"ל (מיל.) שלמה ברום.

במסגרת הקורס אותו מקיימת יוזמת ז'נבה בשיתוף עם אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת ת"א קיימנו ביום ב', 8.12.08, כנס באוניברסיטת ת"א בו השתתפו כ- 80 איש ועסק בהשפעת מערכת הביטחון על מערכת קבלת ההחלטות המדינית. הכנס נפתח בהקרנת הסרט "מיליון קליעים באוקטובר" ואחריו התקיים דיון בהשתתפות חה"כ (תא"ל במיל.) עמירה דותן, אלוף (מיל.) שלמה גזית ותא"ל (מיל.) שלמה ברום.

עמירה דותן ("קדימה") טענה כלקח מההבדל הגדול כל כך בין תהליך קבלת ההחלטות של קצין בכיר בצה"ל לזה של המדינאי, שראוי וכדאי שהמדינאים ישענו על תשתית מאוזנת יותר של מידע, על מנת שיקבלו החלטה מאוזנת ונכונה יותר. חה"כ דותן טענה כי לא תמיד מגיע מידע מקצועי מספיק לועדת החוץ והביטחון. "הכנסת עוסקת פחות מידי בפיקוח על הממשלה, ואנו צריכים כנסת שמפקחת יותר על עבודת הממשלה", טענה. היא הסבירה כי כשעמיר פרץ כשר הביטחון שאל בועדת החוץ והביטחון שאלות, שהיו טובות מאד ולגיטימיות לדעת דותן, אז התייחסו אליו בבוז ובלגלוג.

בהקשר למעמד צה"ל בקבלת ההחלטות המדינית, אמרה חה"כ דותן כי אחת הרעות החולות של מערכת קבלת ההחלטות היא דומיננטיות יתר של צה"ל. חה"כ דותן אמרה כי זה טוב שצה"ל שואף להשמיע את קולו, אך מה שחסר זו אמירה ברורה יותר של המטה לביטחון לאומי ושל משרד החוץ. ישנה דומיננטיות של השפה הצבאית והדרה של מדיניות משרד החוץ. חסרה לנו פרשנות אינטיליגנטית שמעלה יותר סימני שאלה. לטובת העניין שודרג על יד חקיקה מעמדה של "המועצה לביטחון לאומי" ל"מטה לביטחון לאומי". החוק יצר מטה מאד חזק, שאכן העומד בראשו נושא באחריות רבה. חה"כ דותן, יוזמת חוק המטה לביטחון לאומי, הציעה כי במטה ישבו אנשים ממגוון תחומי עיסוק, כמו האקדמיה, הצבא, משרד החוץ, וגופי מודיעין אחרים, באופן בו יתאפשר תכלול ידע מתחומים מגוונים. חלק מהשרים וחברי ועדות הכנסת לא באו מהקצונה הצה"לית ולכן השפה הצה"לית אינה ברורה להם. דותן הסבירה כי בפועל לעיתים הלחץ הקבוצתי גורם לשרים ולח"כים לא לשאול שאלות, אלא לקבל את העמדה הצה"לית בבחינת "ראה וקדש".

חה"כ דותן התייחסה לכוחה של התקשורת, ולכך שכולנו מוטים על ידה. אנחנו אוהבים לקרוא אנקדוטות בעיתון, אבל כמי שצריך ליצור את דעת הקהל, יש לצפות מהתקשורת להסביר את המידע שהיא מעבירה. מסירת מידע מבלי להכניסו להקשר הנכון ומבלי להסבירו חוטאת להבנת האמת.

אלוף (מיל.) שלמה גזית פתח בברכה על עצם קיום הכנס, בטענה כי הנושא שבדיון הוא הגורלי ביותר לעתידנו. גזית התייחס לויכוח על "מי יזם את אינתיפאדת אל-אקצא" וקבע כי זה לא היה ערפאת, בגלל שערפאת תכנן את שנת 2000 כשנה בה האפיפיור יבקר בבית לחם ובירושלים, ואחריו ינהרו למקומות אלו נוצרים רבים.
גזית טען כי הבעיה אינה בדרג הצבאי, אלא הבעיה היא שהדרג המדיני אינו מטווה מדיניות כיום. הסרט "מיליון קליעים באוקטובר" מוכיח כי "רוח המפקד" של סגן שר הביטחון ושר הביטחון לא מגיעה לצבא.

"חשוב שנדע מה ההשלכות של לא לטפל בעניין הזה", טען גזית, והוסיף כי "הבעיה היא במבנה השלטון והמשטר בישראל". הוא השתתף עם חה"כ דותן ועם שלמה ברום בקביעה כי יכול לכהן שר ביטחון עם רקע אזרחי. המילה General באה מהמושג General Office, הסביר גזית בהקשר זה. המודיעין של משרד החוץ הוא ארגון מקצועי בדיוק כמו המודיעין של צה"ל. חיוני שתהיה קונטרה למודיעין הצבאי, והגוף המגשר בין שני אלה יכול להיות המטה לביטחון לאומי. הרכב המטה כיום הוא מאוזן, וכך הוא צריך להיות.

תא"ל (מיל.) שלמה ברום אמר כי ראש המטה לביטחון לאומי, דני ארדיטי, אמר לו שמשמעות חוק המטה לביטחון לאומי היא שכובד האחריות להמלצות המטה מוטלת עליו, אך אין לו את הסמכות לבצע את מה שעליו הוא מצביע, ואין לו את הנכונות של רה"מ לעמוד מאחריו.
"אין דבר כזה ממשלת ישראל, אלא פדרציה של מקבלי החלטות. השרים מייצגים את מפלגותיהם לפני שהם מייצגים את הממשלה", אמר ברום. לראש הממשלה קשה לעמוד מאחרי המלצות המטה לביטחון לאומי, מפני שראש הממשלה כיום לא ממש מושל.
ברום הצביע על הרעה השניה במנגנון השלטוני, והיא הראייה השגויה שניתן לפתור את הקונפליקט עם הפלסטינים במכשירים צבאיים. הקונפליקט מורכב (בעל היבטים מדיניים, דתיים, חברתיים וכלכליים) ומתמשך. על מנת שהניסיון ליישב את הקונפליקט הזה יצליח, ואם אי אפשר אז לנהלו, צריכה להיות אפשרות לקחת בחשבון את מכלול המרכיבים. "יש לנו בעיה עם צורת המחשבה שלנו, ואנחנו רואים זאת בימים אלו לגבי השיח המתנהל לגבי עזה. מדהים אותי שאנשים נותנים טיעונים וסותרים את עצמם מייד תוך כדי הצגת הטיעון. שמעתי הבוקר ברדיו ראשי עיריות שונות שאמרו שצריך לשקם את ההרתעה. זה אכן טיעון טוב. אותם ראשי עיריות סותרים עצמם כי הם לא מבינים שהפסקת האש מהווה ביטוי להרתעה. אם הצד השני היה מוכן להפסקת אש, ואף הציע אותה, סימן שההרתעה עובדת", אמר ברום.
הוא הוסיף בעניין זה והסביר כי ישראל במגעיה הלא ישירים עם "חמאס" שאפה להפסקת אש מעומעמת, כזו בה לא כל הדברים סגורים.




הכנס התקיים באולם 282 בבניין גילמן באוניברסיטת ת"א.

תכנית:
18:00 הקרנת הסרט התיעודי "מיליון קליעים באוקטובר", בבימויו של מויש גולדברג. הסרט עוסק בבחינת התנהלות הצד הישראלי בשבועות הראשונים אחרי פרוץ אינתיפאדת אל-אקצא.

18:45 דיון:
אלוף (מיל.) שלמה גזית, לשעבר מתאם הפעולות בשטחים, ראש אמ"ן ויועץ לרה"מ בנושא הפלסטיני

חה"כ (תא"ל במיל.) עמירה דותן, חברת ועדת החוץ והביטחון, יוזמת חוק המטה לביטחון לאומי ("קדימה")

תא"ל (מיל.) שלמה ברום, לשעבר ראש החטיבה לתכנון אסטרטגי במטכ"ל וסגן היועץ לביטחון לאומי;
חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי